מס חבר (כתבה מהעיתון גלובס)

בתחילת 2004 עלה המכס על ניסיון הברחה של מכשירי קולנוע ביתי. בצעד חריג הוחזרה הסחורה המוחרמת למבריחים ולא הוגשו כתבי אישום. כעבור זמן העיד במשטרה א., מקור מודיעיני: מישהו התקשר לשר האוצר, בנימין נתניהו, לפני שהסחורה הוחזרה. שנה חלפה והוא נמצא ללא רוח חיים בחדר במלון, שקית ניילון על ראשו. המשטרה לא חשבה שצריך לחקור את הפרשה. מבחינתה, האיש התאבד. רשות המסים, טייק 2 > משה ליכטמן

17/07/2008, 09:15
סגן ניצב אריה אידלמן, ראש מפלג הונאה של משטרת מחוז תל אביב, יצא נסער מחדר הקלטות הווידיאו של משטרת מרחב ירקון ברחוב הרכבת בעיר. שעתיים הוא בילה שם, ומה ששמע הרעיש אותו. “זה גדול עלינו”, הוא אמר. “אני מעביר את זה למלכה ארמן, שהם יטפלו בזה”. סנ”צ מלכה ארמן הייתה באותה תקופה ראש מפלג המודיעין של היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה.
לב העדות, שאותה צילם אידלמן במאי 2004: בחקירה בחשד להברחת מוצרי אלקטרוניקה לישראל, שנערכה על-ידי יחידת החקירות של מכס-מע”מ, נעשתה פנייה לשר האוצר דאז, בנימין נתניהו, בבקשה שיסייע לגורמים הקשורים להברחה. הטיפול בהברחה הסתיים במה שנראה כיחס חריג ומיוחד של רשות המסים כלפי המבריחים.”השתלטות” על החקירותפרשת ההברחה הנחשפת כאן מייצגת את הטענות החמורות שנשמעו בשנים האחרונות ביחידת החקירות של מכס-מע”מ. המשטרה חקרה חלק מהטענות הללו, ואלה מהן שאומתו מן הסתם ימצאו את דרכן אל כתבי האישום הצפויים להיות מוגשים בפרשת “רשות המסים” המפורסמת. מסיבות השמורות עם המשטרה, טענות אחרות כלל לא נחקרו עד היום.

חוקר הפרשה, חיים שצ’ופק, הנחשב לאחד החוקרים הטובים ששירתו במחלקה, פרש לפני למעלה משנה אחרי 15 שנים בחקירות. שצ’ופק, עורך דין ומג”ד מילואים, היה חלק מקבוצת החוקרים שדרשו להקים ועדת חקירה ממלכתית, בטענה שרשות המסים הושחתה על-ידי מינויים פוליטיים, וחוקריה פעלו או הופעלו באופן סלקטיבי.

הקבוצה הצביעה על יחס מיוחד שקיבלו אנשי עסקים מקורבים לליכוד, על הזיהוי של איתן רוב – שאותו מינה נתניהו לראש רשות המסים – עם המפלגה, ועל השתלטות מקורבים לליכוד על מחלקת החקירות; רפי עמיאל, שכיהן כמנהל המחלקה, היה מקורב לאחים ראובן ועזרא (שוני) גבריאלי, והשתתף במסיבת הניצחון של ענבל גבריאלי בבחירתה לכנסת בדצמבר 2002. מספר 2 ביחידת החקירות באותו זמן, שמואל גונן, היה איש ליכוד, ממקורבי יצחק מודעי המנוח.

טענה אחרת של החוקרים הייתה שהמשטרה, במסגרת חקירת רשות המסים, נמנעה מלבצע פעולות חקירה מתבקשות בכמה פרשיות שעליהן היה לה מידע.

איש קש המתין למכולה

בתחילת 2004 התקבל במחלקת החקירות של המכס טלפון מבעליו של עסק גדול לצורכי צילום, בשם סונאר. “פנה אליי עמיל מכס ביחס למכולה המחכה לי בנמל אשדוד”, סיפר המטלפן, “אבל אני לא מחכה לשום מכולה והעניין נראה לי מוזר”.

לחוקר הבכיר שצ’ופק זה לא נראה רק מוזר, אלא גם חשוד. יש מבריחים הנוהגים להציג על המכולה שם מוכר עם מוניטין חיובי, כמו המוניטין של סונאר, על מנת להימנע מביקורות פתע. שצ’ופק פתח בחקירה. עד מהרה התברר שליבואני ציוד הצילום סונאר אין שום קשר לעניין. חברה אחרת בשם סונאר, העוסקת באשראי ליבוא ובמכתבי אשראי (C.L), הייתה קשורה ליבוא המכולה החשודה.

המכולה, שמקורה היה במזרח הרחוק, הייתה מלאה במקרנים למערכות קולנוע ביתיות. באותה תקופה מקרנים שכאלה היו הלהיט התורן בעולם האלקטרוניקה הביתית. שיעור המס עליהם היה גבוה יחסית.

עם התקדמות החקירה התברר כי מי שהמתין למכולה הוא ט’ ש’, שם שהיה מוכר לחוקרי המכס. ט’ ש’, לפי החשד, היה רק “קוף”, איש קש בסלנג של המכס, העומד בחזית ההברחה אולם אינו עומד מאחוריה.

כאשר שצ’ופק בדק את המסמכים, הוא גילה שערך הסחורה לפי חשבון הספק היה נמוך בהרבה מהסכום ששולם לספק בחו”ל לפי מכתב האשראי. הממצא הדליק נורה אדומה, ואת החשד שמדובר בעצם בהברחה דוקומנטרית – כלומר ערך נמוך יותר של הסחורה, שמשמעותו פחות מסי יבוא. הברחה דוקומנטרית היא הברחה לכל דבר.

שצ’ופק בדק את הרקורד של ט’ ש’, והתברר לו כי מדובר באדם שנתפס בעבר בהברחה, והושת עליו כופר. בדוח סיכום החקירה המליץ שצ’ופק על החרמת מכשירי הקולנוע הביתי – קנס מקסימלי – ועל הגשת כתב אישום בגין הברחה, וזאת, בין השאר, לאור עברו של ט’ ש’.

מאוחר יותר נודע לשצ’ופק שהמלצותיו הושלכו לפח. לא נדרש קנס; לא הוגש אישום בהברחה; מכשירי הקולנוע הביתי שוחררו והוחזרו לט’ ש’, תוך תשלום שיעור מס מופחת.

שצ’ופק, וכל אנשי החקירות שנשאלו בעניין, טוענים כי מעולם לא שמעו על צעדים כל-כך חריגים: הסחורה המוברחת אינה מחולטת, אין הליכים פליליים, ומבריחי הסחורה, עם היסטוריה קודמת של הברחה, מקבלים אותה בחזרה לצורכי מכירתה.

“שמעת על שמעון בלולו?”

חודשים אחדים אחרי מקרה המכולה, ביוני 2004, במסגרת השלב הראשון של חקירת פרשת רשות המסים, התבקש שצ’ופק על-ידי סנ”צ אידלמן לספר את הידוע לו על המתרחש ברשות המסים. שצ’ופק מסר עדות מפורטת, ואמר בין השאר: “בכל השנים שלי כחוקר מכס לא נתקלתי בדבר כל-כך בוטה כמו פרשת המכולה של מכשירי הקולנוע הביתי”.

העדות הזאת חשפה בדיעבד פרטים נוספים על מה שהתרחש קודם לכן מאחורי הקלעים. מתברר שבמהלך החקירה של שצ’ופק במכס התקבל מידע מודיעיני, שלפיו גורם נוסף קשור למכולת הקולנוע הביתי.

מדובר באיש העסקים שמעון בלולו, אחיו של עמי בלולו, פעיל ליכוד בולט בבת ים ובעל השפעה במרכז הליכוד. שמעון בלולו הוא בעל אולמי הרודיון בראשון לציון, שעסק ביבוא מוצרי אלקטרוניקה, ועל-פי המידע שהגיע למכס, עסק עם אחיו עמי בתחום המימון החוץ בנקאי. על-פי המידע המודיעיני, שמעון בלולו היה מעורב במימון המכולה. כשנתפסה המכולה, כך נאמר בדיווח המודיעיני, בלולו קיבל הצעה להפעיל לטובתו גורם פנימי במחלקת החקירות של המכס.

בעדותו אצל אידלמן נשאל שצ’ופק: “אתה מכיר את השם שמעון בלולו בהקשר של המכולה הזו?”

“אני לא שמעתי שם כזה במהלך החקירה”, ענה שצ’ופק.

“רק שתדע, החקירה בתיק הזה תימשך ביאח”ה”, אמר אידלמן.

“מישהו סידר את התאריך”

אם המידע המודיעיני על בלולו הועבר לשצ’ופק כנדרש, מדוע הוא לא חקר את בלולו? לדברי שצ’ופק, הוא לא קיבל את המידע. רק בעלי תפקיד בכיר במחלקת החקירות יכלו ליירט ולעצור את המידע המודיעיני מלהגיע אליו.

ברשות המסים טוענים בתגובה את ההפך: “הידיעה המודיעינית התקבלה אצל ראש המדור, שטיפל בחקירה, והיא הועברה על-ידו לחוקר בתיק, חיים שצ’ופק. עובדות אלה מתועדות בתיק החקירה”.

על כך מגיב שצ’ופק: “אין דבר כזה ‘מתועד בתיק’. ייתכן שאחרי החקירה מישהו הכניס לתיק מידע כאילו המידע המודיעיני נמסר. אם יש תיעוד כזה, מישהו הכניס אותו לתיק וסידר יפה את התאריך. אם יש חתימה שלי על ידיעה כזו – זו חתימה מזויפת”.

דבר נוסף שאינו עולה בקנה אחד עם טענת רשות המסים הוא העובדה ששצ’ופק, כאמור, התריע על הטיפול החריג בפרשה, על ההתעלמות מדוח סיכום החקירה שלו ועל אי-נקיטת צעדים פליליים בעניין ההברחה.

רשות המסים טענה בתגובה כי הפרשי המס הסתכמו בכמה עשרות אלפי שקלים. “בניגוד לנאמר בפנייתך, דוח סיכום החקירה אינו כולל המלצה בדבר הגשת כתב אישום או קנס, אלא המלצה כללית לעשות מאמץ להפעיל את הכלים החוקיים הקיימים להרתעת המעורבים מניסיונות כאלה בעתיד.

“לאחר סיום החקירה הועבר התיק לבית המכס אשדוד, להמשך טיפול בפן האזרחי ולבחינת הראיות הפליליות. לאחר הערכת נתוני התיק הוחלט להטיל על היבואן כופר בסכום גבוה, וכן לאפשר שחרור הסחורה בתשלום המסים המוטלים, וכך נעשה. לאור הסתירות העובדתיות יש מקום לתהות על המניע/האמינות של מי שהציג את הדברים אחרת.

“אין אחיזה לטענה שלפיה במקרים כאלה של הנמכת מחיר או סיווג שגוי, אין זה מקובל להחזיר את הסחורה ליבואן. כל מקרה נשקל לגופו ובהתאם לנסיבותיו. יודגש כי הטלת כופר נופלת בקטגוריה של נקיטת הליך פלילי, ומשמשת על-פי החוק אמצעי הנתון בידי הרשות לטיפול בעבירות מס. אשר על כן אין מקום לטענה כי לא ננקטו הליכים פליליים.

“ההחלטה על הטלת הכופר (בסכום גבוה יחסית ובנוסף לתשלום המסים), וכן ההחלטה להחזיר את המכולה ליבואן, התקבלה על-ידי הרכב המכונה ועדת תפיסות מקומית של בית המכס אשדוד במסגרת סמכותה. ועדת התפיסות הנה ועדת קבע המורכבת מגורמים מקצועיים ומשפטיים בבית המכס.

“אנו דוחים על הסף כל טענה בדבר ‘זיוף’ או ‘פיברוק'” .

שצ’ופק: “לא מפתיעה אותי התגובה הזו”.

המקור הטוב ביותר

מדוע שאל סנ”צ אידלמן את שצ’ופק על שמעון בלולו? השאלה הזאת לוקחת אותנו לאיש העסקים א., שזומן לתשאול אצל סנ”צ אידלמן במאי 2004, כמה שבועות לפני שצ’ופק.

א. היה איש עסקים שעסק במספר תחומים, בין השאר ביבוא מוצרי אלקטרוניקה, במימון חוץ בנקאי ובנדל”ן.א.  היה קשור בעסקיו עם שמעון בלולו והכיר אותו היטב. הוא נחשב למקור המודיעיני הטוב ביותר בתולדות מחלקת החקירות של המכס. הוא היה בעל ידע נרחב בהליכי יבוא סחורות ומטענים, ובעל קשרים רחבים בעולם הברחות הטובין לישראל.

א.  ישב במשרדו של סנ”צ אידלמן כשעתיים. בין היתר הוא סיפר ששמעון בלולו פנה ללשכת שר האוצר אז, בנימין נתניהו, כדי שהשר יתערב למען החזרת מקרני הקולנוע המוחרמים.א.  סיפר שהיה נוכח בחדר, כאשר בלולו התקשר ללשכת נתניהו.

סנ”צ אידלמן, כאמור, נרעש מהעדות. הוא לקח את א.  לחדר גביית עדויות בווידיאו, ושם גוללא.  את עדותו המלאה מול המצלמה. לאחר מכן הודיע אידלמן, כפי שאמר גם לשצ’ופק: התיק הזה עובר ליאח”ה.

שבועות אחדים אחרי העדות אצל אידלמן, יצאה הוראה ביחידת החקירות של המכס: לנתק מגע מא. .

התאבדות או רצח?

אותו א.  הסתבך בהמשך בפרשת מאבקי השליטה על השלדים הבורסאיים שהותיר אחריו יובל רן. א.  היה בעל השליטה בחברות אורליין ופניאל, שהלוותה כ-3 מיליון שקל לחברת הרודיון של שמעון בלולו. החברות שא.  הסתבכו בשוק האפור, מיליונים יצאו מקופותיהן ליעדים לא מזוהים, ורשות ניירות ערך פתחה בחקירה.

במאי 2005 הופיעא.  ביחידת החקירות של המכס. הוא התלונן בפני החוקרים אפי עוז ואיציק אייזמן על איומים שקיבל מאנשי העולם התחתון העוסקים בהברחות, ועל כך שנחשף כמי שמסר מידע על הברחות.

ב-27.6.05 נמצאה גופתו שלא.  במלון דן פנורמה בתל אביב. על ראשו הייתה כרוכה שקית ניילון, מהודקת סביב צווארו בסרט הדבקה. על ידיו נראו סימני פגיעה שהעידו על קשירה.

המשטרה קבעה כי מדובר בהתאבדות. חלק מבני משפחתו שלא.  אינם מאמינים בכך, וחושבים, לאור הנסיבות, שהוא נרצח. בנו, אומר כי כאשר חלק מבני המשפחה החליטו לערער על גרסת ההתאבדות, הם הבינו שהדבר כרוך בהוצאת הגופה מהקבר, ולכן העדיפו לא לדרוש את ההליך מפאת כבוד המת (שהיה אדם דתי).

נתניהו: לא פנו אליי

בנימין נתניהו, מעידים מי שעבדו איתו במשרד האוצר בימי הליכוד העליזים והמושחתים, היה זהיר ביותר בכל הנוגע לפניות מהסוג שתיאר א. .

מצד שני, החזרת המוצרים המוברחים למבריח, בפרשה זו, היא צעד חריג ביותר.

משטרת ישראל התבקשה להסביר אם, לנוכח עדותו שלא.  ונסיבות הפרשייה, ננקטה פעולת חקירה כלשהי על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה או מפלג מרמה במחוז תל אביב. עד שעת סגירת הגיליון לא הגיבה המשטרה לדברים.

מלשכת נתניהו נמסר: “למר נתניהו לא ידוע דבר וחצי דבר על פנייה כזו, ושום פנייה כזו לא הגיעה אליו. גם אם הייתה מגיעה, היא הייתה נדחית על הסף. נתניהו גם לא קיבל כל פנייה מהפרקליטות או מהמשטרה”.

גורם בלשכת נתניהו הוסיף כי שמו של עמי בלולו היה בצמרת הרשימה שהוחזקה בלשכת השר, של גורמים שאין לקבל את פניותיהם.

בלולו: זה סיפור הזוי

שמעון בלולו מכחיש את סיפור הפנייה ללשכת נתניהו בעניין המכולה. הוא מאשר שהיה קשור בעסקים עםא. , אך לדבריו הם לא היו שותפים מעולם. בלולו: “נכון שאחי עמי הוא חבר ליכוד ידוע, אבל אני לא אדם פוליטי ואין לי שום קשר לביבי נתניהו. הסיפור הזה הוא משהו הזוי”.

איזו סיבה הייתה לא.  למסור עדות כזו עליך?

“יש הרבה דברים שקרו איתו, שאנחנו עד היום לא יכולים לעכל”.

מישהו במשטרה או ברשות המסים בדק איתך את העניין?

“לא. זו הפעם הראשונה שאני שומע על זה. מה שמוזר הוא למה לא בדקו את זה איתנו. המשטרה הייתה צריכה לבדוק, להרים טלפון. מה שא.  אומר צריך לקחת בעירבון מוגבל. מאוד מוזר למה העניין לא נבדק איתנו”.

עמי בלולו אומר כי הוא אינו מכיר את המקרה, שאין לו עסקים משותפים עם אחיו שמעון, ושהוא לא פנה לביבי נתניהו. “אף אחד לא פנה אליי עד היום בשאלות בעניין הזה”, אמר.**

כתיבת תגובה